הכותבים: עו"ד מתתיהו ברוכים ומר יעקב וילנסקי, קדם מתמחה
מפירמת: "מתתיהו ברוכים, משרד עורכי דין"
מחויבותם של משלמי מזונות לילדיהם חלה, עד הגעתם לגיל בגרות. למרות זאת, רבים אינם עומדים במחויבותם הנ"ל. כתוצאה מכך, נפתחים נגד החייבים הליכי הוצאה לפועל.
רבים מן החייבים, אשר נקלעים לחובות מחפשים פתרונות בהליכי פשיטת הרגל. במאמרנו זה, נחדד איפא את הכלל לפיו צו הפטר אינו חל על חוב מזונות ואילו במקרים חריגים, כן ניתן להחיל את צו ההפטר גם על חוב המזונות.
סעיף 69 (א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 קובע, בהאי לישנא [ההדגשות שלנו- מ.ב, י.ו.]:
69.(א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:
(3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש
לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה.
במאמר זה איפא, נדון בהחרגת הקבוע בסעיף 69(א)(3) לפקודה שעניינו, החרגת צו ההפטר מחוב מזונות וכן נדון וננתח מהם אותם מקרים חריגים, בהם כן ייטה ביהמ"ש לסטות מן הכלל ולהחיל את צו ההפטר, גם על חוב מזונות.
בית המשפט רשאי לפטור את החייב מחלק או מכל חוב המזונות במקרים חריגים ומסוימים. בע"א 14/5628 סלימאן נ' סלימאן (26.9.16)), צוינו השיקולים אותם ביהמ"ש צריך לשקול, בבואו להחליט האם יחול צו ההפטר על חוב מזונות ואם לאו. שיקולים אלו יושמו בפסק דין עדכני בפש"ר (י-ם) 09/6227 אלדד מכאל נ' איבן דניאלס (נאמן) (14.08.17) ואלה הם השיקולים:
א. כושר הפירעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד.
ב. קיומם של נכסים בבעלות החייב.
ג. גילו ומצבו הבריאותי של החייב.
ד. מצבו האישי והמשפחתי של החייב.
ה. נסיבות היווצרות החוב, בדגש על "תרומת" החייב להתמשכות ההליכים נגדו, מאמציו לפרוע את חובותיו, וחבותו בסיפוק צרכי הזכאים למזונות ומצבם הכלכלי.
ו. יש להתחשב בזכות לקיום מינמלי בכבוד.
מניתוח השיקולים הנ"ל עולה, כי אמנם ישנו פתח להחלת החריג, אך עסקינן בפתח צר.
עוד קודם לכן, הדגיש ביהמ"ש בע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ (12.10.15) שהסמכות ליתן הפטר בגין חוב מזונות, תלויה בשיקול הדעת השיפוטי והמבחנים להפעלתו באופן ראוי בדגש לטיבם המיוחד של חוב מזונות.
חשוב לציין, כי למוסד המזונות ישנה חשיבות חברתית נעלה, לכן החריג הקבוע בסעיף 69(א)(3) מיושם ע"י בהמ"ש במשורה ובמקרים חריגים בלבד, שבהם נתון החייב במצב קשה, שאינו עתיד להשתפר – בין מבחינה כלכלית, בין מבחינת בריאותית; בין עקב הימשכות ההליכים בעניינו לאורך זמן רב; בין לנוכח פגיעה בזכותו לקיום מינימלי בכבוד; ולרוב – מכל הבחינות הללו גם יחד.
ניתן לראות שאמנם החריג חל במשורה אך עדיין, חריג זה מופעל במקרים המתאימים.
להלן שני פסקי דין רלוונטיים לנושא:
ברע"א 13/7940 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.2014), ניתן צו הפטר על חוב מזונות, בהתחשב במצבו האישי של החייב, ובעיותיו הרפואיות מהן סבל במשך שנים ואשר בגינן הוכר כנכה 100%. כן, גר החייב בדירת חלמיש ללא כל פוטנציאל השתכרות. כל הכנסתו הייתה מקצבת נכותו.
בפש"ר (מחוזי י-ם) 05/2190 בוסקילה נ' כונס הנכסים הרשמי (18.1.2015), הוחל הפטר על חייב שהיה נכה בשיעור 49%, שקיבץ נדבות לצורכי מחייתו. כל הכנסתו הייתה הבטחת הכנסה בסך 1600 ₪.
לסיכום, ניתן לראות כי ביהמ"ש מיישם את הוראות סעיף 69(א)(3) לפקודה במשורה ובמקרים חריגים בלבד. כך למשל, חייב אשר יטען כי צו ההפטר פוטר אותו מחובות מזונותיו, יצטרך להוכיח את התאמתו למקרים החריגים שפורטו מעלה, בין אם מדובר במצב כלכלי קשה מנשוא, שיעורי נכות גבוהים, נסיבות אישיות מיוחדות ועוד זאת בהתאם לשיקולי בית המשפט.
