הכותב: עו"ד מתתיהו ברוכים
במסגרת תיקון מספר 29 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק"), תוקף סעיף 76 לחוק אשר מביא עימו בשורה חדשה לטובת זוכים, אשר מנסים לגבות את חובם מחייב, אשר לו כמה נושים אשר פועלים עמו במקביל כנגד החייב.
בעבר, זוכה אשר היה מצליח לגבות כספים נגד חייב, אשר לו מספר זוכים, היה נאלץ להתחלק בשלל עם יתר הזוכים ואילו לאחר התיקון, מציאות זו השתנתה.
בהתאם להוראות החוק, מקום בו נגבו כספים מחייב אלה ייזקפו " … בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט הליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים …". הווה אומר, כי היה ונגבו כספים בעקבות הליך שנקט זוכה מסוים, הוא והוא בלבד, יהא זכאי לכספים שנגבו.
לשון אחרת, המחוקק שדרג את אותו זוכה שפעל נגד החייב והביא לגביית הכספים, מפני זוכים אחרים שהינם שווי ערך מבחינת דין הקדימות (על כך נרחיב בהמשך מאמרנו).
הסעיף מורה למוציא לפועל לחלק את הכספים שנגבו, כדלקמן:
- לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שעקבותיו נתקבלו הכספים;
- היה ונתקבלו כספים בעקבות הליך שנקטו מספר זוכים, ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו הזוכים, בשיעור יחסי;
- לאחר מכן לחשבון יתר הזוכים, היה ונותרו כספים והכל, בשיעור יחסי לגובה החובות הפסוקים.
לעניין זה, יפים דבריו של המלומד דוד בר אופיר בספרו "הוצאה לפועל -הליכים והלכות", מהדורה שלישית, ספטמבר 2015, בעמ' 1035: "הוראה זו נועדה למנוע מצבים שבהם זוכה אחד בלבד או זוכים אחים נוקטים בהליכים, ורק בזכות פעילותם נגבים כספים מהחייב; ובסופו של דבר מחולקים הכספים בין כל הזוכים וביניהם אלה שישבו בחיבוק ידיים. הוראה זו נועדה לתמרץ זוכים לנקוט בהליכים נגד החייב לשם אכיפה יעילה של המחוקק".
לב ליבו של תיקון סעיף 76 היה למעשה, רצונו של המחוקק לתמרץ זוכים לפעול נגד חייבים ולמנוע מצב שהיה בעבר, לפיו ידיו של הזוכה היו נרפות עוד לפני שפעל מאחר וידע, כי "הוא הולך לעבוד בשביל אחרים". ראו לעניין זה את דבריו של המחוקק בתזכיר חוק "הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון והוראות שעה), התשס"ו-2006 [סעיף 76(א)].
חשוב לסייג את הדברים ולציין, כי סעיף 76(א) לחוק, אינו עומד לבדו והוא כפוף לסייגים שנקבעו בהמשך הסעיף אשר הינם עיקרם בתמצית:
– היה והחייב נמצא באיחוד תיקים, הסכום שייזקף לטובת אותו זוכה שנקט ההליך, לא יעלה על סכום ההוצאות והאגרות שהוציא או על מחצית מהסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה;
– היה וכנגד החייב פתוח תיק הוצל"פ בגין תשלום חוב מזונות, קודם ישולמו הכספים לזוכה שנקט ההליך עבור ההוצאות והאגרות שהוציא ולאחר מכן, לחוב המזונות ורק לאחריו, לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך;
– הוראות סעיף 76 אינן גורעות מזכות קדימה או עדיפות של זוכה או נושה אחר על פי דין. לשון אחרת, זכויותיהם של נושים בדין קדימה נשמרות כגון נושה מובטח שלטובתו רשומה משכנתא, נושה בעל זכויות אובליגטוריות ממושכנות, שעבוד ראשון על מקרקעי הסרבן וכיו"ב.
מבחינה פרקטית, כאשר זוכה נתקל בסיטואציה בה הוא יודע, כי באפשרותו לגבות כספים מחייב שלו זוכים רבים, עליו לבצע בדיקה מקדמית בטרם נקיטת הפעולה אשר מטרתה לבדוק, איזו תועלת תצמחו לו מנקיטת ההליך.
מניסיוננו, לא מדובר בבדיקה פשוטה. שכן, הדבר מצריך נקיטת הליך מתאים לשם קבלת מצב נשייתו האמיתית והנכונה של החייב, סיווג הנושים ו/או הזוכים הקיימים ונעלה מכל, נקיטת ההליך עצמו באופן מושלם לגביית הכספים.