הכותבים: עו"ד מתתיהו ברוכים ומר יעקב וילנסקי, קדם מתמחה
מפירמת: "מתתיהו ברוכים, משרד עורכי דין"
על חייב הנמצא בהליך פש"ר חלות מגבלות רבות וביניהן, אי יכולתו לעשות שימוש בשיקים ואי יכולתו לנהל עסק .
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], חוק שיקיים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 וחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 מהווים את המסגרת החקיקתית בענייננו.
סעיף 42א(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, קובע כי:
"חייב שהוכרז פושט רגל יהיה לקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981".
סעיף 3ג (א) (1) לחוק שיקיים ללא כיסוי, תשמ"א-1981, קובע כי:
"חייב שרשם ההוצאה לפועל הטיל עליו הגבלה לפי סעיפים 66א(3) או 69ד(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, יהיה לקוח מוגבל בנסיבות מיוחדות".
ההגבלות הללו, על לקוח מוגבל בנסיבות מיוחדות כוללות, בין היתר את אי יכולת החייב לפתוח חשבון ואי יכולתו למשוך שיק מחשבון מוגבל.
כידוע, המציאות יוצרת את הפסיקה ולא ההפך ולכן, חייבים שהינם פושטי רגל חושבים שלא יוכלו לחיות (תרתי משמע) עם גזירות אלו.
קושי אינהרנטי אחד בגין המגבלה הנ"ל הינו חוסר יכולת של חייב שחוסה תחת צילו של צו הכינוס, לשכור דירה למחייתו, מאחר ובעל הנכס שאותו הוא מעוניין להשכיר, לא מוכן להשכיר לשוכר הפוטנציאלי (החייב), ללא תשלום המחאות מראש בגין דמי השכירות.
משכך, פנו חייבים לבתי המשפט לבטל רוע גזירה זו ונענו בחיוב, אך זאת תוך מתן הוראות ספציפיות במשיכת השיקים ולמסירתם למשכיר.
בעניין זה נפנה לפס"ד שניתן בימים האחרונים ע"י בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפש"ר 23986-10-17 קרולין מרציאנו נ' הכונס הרשמי (פורסם בנבו), שם נענה בית המשפט לבקשת חייבת המצויה בהליכי פש"ר לעשות שימוש בשיקים, אך ורק לצורך תשלום דמי שכירות.
החלטה זו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מסתמכת על החלטה אחרת של בית המשפט המחוזי בחיפה בפש"ר 48286-0616 ח’ורי ואח’ נ’ כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח’ (פורסם בנבו) שם נקבע כי :
"הנפקת שיקים ייעודיים עם הגבלת סחירות ועבירות אשר יישאו את שם המוטב, עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי שהחייב לא ייצר חובות חדשים, שכן מדובר בשיקים שיופקו למטרה אחת – תשלום דמי שכירות למשכיר מוגדר. הדבר גם לא יפגע בשקיפות שלפיה יש לנהוג. הפקת שיקים אלה אינה יכולה לפגוע בהליך או בהתנהלות החייב ואינה יכולה לייצר חוב חדש (שהרי חוב החייב בגין דמי שכירות הוא חוב שנוצר ביום חתימת הסכם השכירות ואיני רואה הבדל של ממש בין החוב שהחייב נוטל על עצמו ביום חתימת הסכם השכירות לבין החוב שמקורו במסירת שיקים מוגבלים בסחירותם ובעבירותם והם נושאים שם המוטב)."
אם כן, נראה כי בית המשפט מציג קונסטלציה מסוימת, אשר במסגרתה בלבד, יותר התשלום של החייבת בשיקים עבור השכירות:
- על השיק שהבנק ינפיק יהיה הכיתוב "למוטב בלבד" או "בלתי סחיר", ללא המילה "לפקודת".
- השימוש בפנקס השיקים יותר אך ורק לתשלום שכר דירה
- עורך דינו של החייב יקבל לידיו את השיקים ויחזיקם בנאמנות
- על החייב לוודא שכל השיקים שהחייב תמשוך ייפרעו.
- על החייב לצרף העתקים של השיקים שמשכה לדוחות החודשיים.
קושי אינהרנטי נוסף הינו חוסר יכולתו של החייב לנהל עסק. חייב לא יכול לנהל עסק כאשר הוא פושט רגל והטעמים לכך מובנים. יחד עם זאת, ישנם חריגים לכלל וגם בעניין זה, בתי המשפט נעתרו במקרים מסוימים ומתאימים לבקשת חייבים לנהל עסק וזאת, תוך מתן מגבלות קפדניות כפי שיפורט להלן:
בפשר (חי') 39074-05-17 חלפון גיטנה נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה (פורסם בנבו) (להלן:"עניין חלפון") קבע בית המשפט מספר שיקולים בהם יתחשב בבואו לבחון בקשה בדבר ניהול עסק עצמאי של חייב המצוי בהליך פש"ר:
- עליו לשקול את רמת הסיכון שמא ייצר החייב חובות חדשים בחסות ההליך כתוצאה מניהול העסק.
- יש לתת את הדעת אם מדובר באותו עסק שהביא להסתבכותו של החייב, האם מדובר בעסק הנסמך על כושרו האישי של החייב או שמא מדובר בעסק הכרוך במסחר, ברכישת חומרים או בנטילת סיכונים.
- יש לשקול את סיכויי הצלחת החייב להעשיר את קופת הפש"ר
- יש לשקול את הרווחים הצפויים מניהול העסק. אם מדובר בסכומים נמוכים הקרובים לשכר המינימום ראוי שלא לתת היתר לניהול העסק, שכן הכנסה נמוכה אל מול הסיכון הכרוך בניהול העסק עשויה להביא לדחיית הבקשה;
- יש לשקול את נסיבותיו האישיות של החייב – האם מדובר בחייב מבוגר שקשה לו להשתלב בשוק העבודה או שמא בחייב צעיר ללא מגבלות פיזיות שיוכל להשתלב בשוק העבודה בעבודות אחרות כשכיר ללא קושי מיוחד. ניתן לראות כי במידה ובית המשפט יתרשם, במקרים מסוימים, כי פושט הרגל נקלע לקשיים כלכליים בתום לב ובשל גורמים שאינם נוגעים להתנהלות כלכלית כושלת שלו, הוא יאפשר לו לנהל עסק עצמאי, אך תחת מגבלות.
בית המשפט מונה בעניין חלפון, בין היתר, את המגבלות הבאות:
- החייב לא ירכוש ציוד או חומרים לשם ביצוע עבודתו אלא באישור מראש מאת המנהל המיוחד.
- מדי חודש יומצאו לידי המנהל המיוחד המסמכים הבאים : דוח פעילות כספית לתקופה הרלבנטית; העתקי דיווחים למע"מ, למס הכנסה ולביטוח הלאומי; דוח מלאי מפורט; דוח על התקשרויות בחוזי עבודה חדשים בצירוף החוזים.
- כל הוצאות העסק לרבות תשלומי מיסים מתחייבים בגין ניהול העסק ישולמו על החייב מבלי שיפגע התשלום החודשי שישלם החייב במסגרת ההליך.
- החייב ינהל את פעילות העסק על בסיס מזומנים לחילופין יפעיל העסק באמצעות חשבון בנק שיהיה מצוי תמיד ביתרת זכות ולא ימשכו ממנו המחאות.
- החייב ימציא אישור מטעם הבנק על קיום המגבלות.
- החייב ימציא מדי חודש את תדפיס הפעולות שבוצעו בחשבון.
- החייב לא יעסיק עובדים בשכר.
על הנושים לזכור שחלק מהאינטרס הבסיסי שלהם במסגרת הליך פשיטת הרגל הוא השבת חלק מהחוב כלפיהם ובתוך זמן סביר ככל שניתן. כמו כן, היכולת לאפשר לחייב לקיין פעילות עסקית באמצעות עוסק מורשה בכדי לייצר הכנסה גבוהה, שתהיה גבוהה יותר מאשר אם יעבוד כשכיר, יש בה כדי להטיב עם הנושים וגם לעיתים הדבר יוכל לסייע ולצמצם באופן ניכר את הליך פשיטת הרגל.
לסיכום, בשני המקרים, הן בתשלום עבור שכר דירה והן ביכולת לפתוח עסק עצמאי, הבינו בתי המשפט כי במקרים מסוימים נכון לסטות מהכלל. על ציבור החייבים לדעת כי בכניסה להליך של פשיטת רגל, לא כלו כל הקצין וכל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו שלו.
