הצעת הסדר חוב על ידי יחיד בהליך חדלות פירעון

הכותבים: עו"ד מתתיהו ברוכים והגב' דניאלה איפראימוב, מתמחה

מפירמת: "מתתיהו ברוכים – חברת עורכי דין"

סעיף 321 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") הוא הסעיף שמכוחו, על היחיד להשתית את בקשתו להצעת הסדר חוב:

(א)  המציע הסדר חוב והוא אחד המנויים להלן, רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להבאת ההסדר לאישור בעלי העניין ב

       לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 9.

בסעיף קטן (ב), מציין המחוקק, את המידע שחובה על היחיד לציין בבקשתו כאשר מטרת המידע האמור, הוא לאפשר לנאמן ולנושים, לשקול את הצעתו של היחיד:

(ב)  מגיש הבקשה יפרט בה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה את הסדר החוב המוצע ואת התועלת שתצמח מאישורו, וכן, בשינויים המחויבים, את הפרטים המנויים בסעיף 82(ב); השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לשם קבלת החלטה בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע.

(ג)   מגיש הבקשה ישלח העתק ממנה לממונה.

תנאי מהותי ומקדמי, שעל יחיד לשקול בבואו להגיש הצעה להסדר, הינו הרוב הדרוש לו לצורך אישור ההצעה – הרוב האמור מוגדר בסעיף 324 לחוק:

(א)    על אישור הסדר חובו בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט יחולו הוראות סעיפים 85 עד 88, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב).

(ב)  היה הסדר החוב עם חייב שהוא יחיד –

       לעומת התמורה שאותו נושה היה מקבל אם היה ניתן לגבי היחיד צו לשיקום

       כלכלי;

       כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא כי הנסיבות שהובילו לבקשה להסדר

       חוב מצביעות על כך שההכשרה תסייע לשיקומו הכלכלי; ההכשרה תבוצע

       בהתאם לכללים שיקבע השר, באישור ועדת החוקה;

עליה הגנת בית מגורים הקבועה בסעיף 229 לא ייחשבו הבטחת תמורה כלשהי לחייב לעניין סעיף 87(2).

מקריאת סעיף 324 לחוק ניתן ללמוד, כי אין עסקינן בסעיף אינפורמטיבי הקובע את הרוב הדרוש אלא טמון בחובו של סעיף זה, פרמטרים נוספים, מהותיים ומשמעותיים שעל היחיד לציין בבקשתו – על היחיד לשקף למעשה לנאמן ולנושיו, את התמורה שיקבלו בקבלת הצעתו, למול המתנה להמשך ההליך ותוצאות צו שיקול כלכלי שיינתן. בפן הפרקטי, על היחיד למעשה לבצע מעיין חישוב רעיוני לצו השיקום הכלכלי שיינתן בעניינו בבוא העת ולשקפו בהצעתו.

באשר לשיקום הכלכלי נציין, כי אחת מהבשורות של החוק הייתה בהכשרת ההתנהלות הכלכלית שיעברו יחידים אך נראה, בנקודת מבט עדכנית, כי עניין זה עדיין בוסרי ורק לאחרונה, מופנים יחידים להכשרה הכלכלית אך עדיין, מדובר בכמות מועטה של יחידים.

לדידנו, אין בסעיף קטן (3) חדש. שכן, ברי, כי במסגרת ההצעה הן היחיד והן הנושים והנאמן יביאו בחשבון את ערכיו של נכסי היחיד, לרבות בית מגוריו. ודוק, מומלץ ליחיד שניתן בעניינו צו פתיחת הליכים, להגיש הצעת הסדר אשר תשקף גם את שווי נכסיו בערכי מימוש, במיוחד שעה שליחיד בית מגורים וזאת, לצורך הימנעות ממימוש דירתו והסטת הדיון לדיון יזום על ידו באופן הסדרת חובותיו, מאשר אופן מימוש נכסיו.

לאור לשונם של סעיפים אלו כאמור, ניתן להיווכח, כי המחוקק התכוון לאפשר ליחיד להתנהל במסלול המוצע על מנת למקסם את אינטרס הנושים מחד, ולשמר ליחיד איכות חיים סבירה, מאידך. בפסיקות של בתי המשפט ניתן לראות, כי בתי משפט במקרים המתאימים, אף מוצאים לנכון להתעלם מנושה שהתנגד ללא נימוקים עניינים ולאשר הסדר כאמור, גם אם אין בידי היחיד את הרב הדרוש – ראו לעניין זה למשל, את דבריו של כבוד בית המשפט השלום בחיפה, בעניין חדל"ת (חיפה) 70018-11-19 א- ר.ו.ן 2012 בניה ופיתוח בע"מ ואח' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח' (פורסם בנבו, 02.02.2021):

"בכל מקום, בבואו של בית המשפט לשקול האם יש מקום לאפשר תכנית שיקום או הצעת הסדר אף שלא זכתה לרוב הדרוש, ניתן להביא בחשבון כי ההתנגדות שהכשילה את האישור אינה מוסברת ואינה סבירה, וכל עוד לא ניתן הסבר להתנגדות, יוכל בית המשפט להתעלם ממנה ולאשר את ההסדר."

הצעת ההסדר מטעם היחיד עולה בקנה אחד עם תכלית ההליך, הבאה לחלץ את היחיד מנושיו ולפתוח לו צוהר לחיים חדשים ללא חובות. ראו בנוסף לעניין זה את דבריו של המלומד דוד האן בספרו "דיני חדלות פירעון", הוצאת נבו, מהדורה שנייה, 2018, פרק שמיני, בעמ' 229:

"פניית חייב בשר ודם עשויה לחלצו מידי נושיו ולפתוח לו פתח של תקווה לסילוק סופי של חובותיו כלפיהם, בין בדרך של מימוש נכסיו ובין בדרך של הסדר תשלומים שיסוכם עמם…

הליך כאמור, המנוהל מתוך ראייה קיבוצית ובפיקוח צמוד של רשות שיפוטית נטולת פניות והטיות, נושא היתרונות לעומת הותרת החייב הנתון בקשיים כספיים חשוף לגבייה מכל נושה לבדו.

לפיכך, נודעת חשיבות רבה לכוחו של החייב לפנות להליכי חדלות פירעון. כוחו זה נועד לקדם את דיני חדלות הפירעון ולהופכם לכלי שרת יעיל, הלכה למעשה."

עוד לעניין זה, נפנה גם להצעת חוק הממשלה, התעש"ו מספר 1027 מיום 2.3.2016, בעמ' 594. שם, הובאו דבריו של המחוקק אודות תכליתו של החוק – תכליות שהינן רלבנטיים לא רק להליך חדלות הפירעון בכללותו, אלא גם למנגנון הסדר החוב הקבוע בחוק.

לדידנו, על יחידים לעשות שימוש נרחב ויזום יותר בהליך שבנדון, חלף המתנה לקבלת עמדת הנאמן ביחס לצו השיקום שיינתן בעניינו. בנקיטת ההליך האמור, טמונים יתרונות רבים ובהם, בין היתר, הגעה להסדר בדבר פירעון חובתיו של היחיד עוד בראשיתו של ההליך, מיצוב החייב כתם לב אשר פונה מיוזמתו, עוד בראשית ההליך בניסיון להסדיר את חובותיו.