הכותבים: עו"ד מתתיהו ברוכים ומר יעקב וילנסקי, קדם מתמחה

מפירמת: "מתתיהו ברוכים, משרד עורכי דין"

במציאות הישראלית, חייבים רבים נקלעים לקשיים ואינם מצליחים לעמוד בחובותיהם ולשלם את תשלומי מזונותיהם השוטפים. במקרים רבים, אין מדובר בחוב מזונות חד פעמי בו החייב חב, אלא בחוב מצטבר הכולל גם את חוב העבר.

בטרם נכנס לעובי הקורה נטען, כי בתיקים של חוב מזונות (בין אם תיק של ביטוח לאומי ובין אם תיק של נושה פרטי), מקום בו החייב לא שילם את מלוא חוב מזונותיו באופן שוטף, מורכב החוב מחוב עבר וכן מחוב עתיד, במובן זה שהחוב בתיק גודל באופן חודשי וקבוע, מכוח חוב המזונות השוטף.

נשאלת השאלה, מה על החייב לעשות במקרה בו הצטברו חובותיו ואין הוא יכול לעמוד בהם? האם יוכל לפרוס את חוב המזונות השוטף שהצטבר לתשלומים?

סעיף 69 (א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 (להלן: "החוק") [ההדגשות שלנו- מ.ב, י.ו.] קובע כהאי לישנא:

"רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר חקירת יכולת לפי סעיף 67, או על סמך תצהיר לפי סעיף 68, או לפי הסדר בכתב בין החייב ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע".

סעיף זה, מתייחס למעשה לכל חוב באשר הוא ולאו דווקא לחוב מזונות. עם זאת, זהו הסעיף הרלוונטי גם לעניין חוב של מזונות. הסעיף מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לצוות על תשלום חוב פסוק בשיעורים, לאחר עריכת חקירת יכולת לחייב לפי תצהירו, או לפי הסדר בכתב בין החייב לזוכה.

בע"א 105/78 רבקה ו-גיל גינזבורג נ' גדעון גינזבורג פ"מ לב(2) 490 פ"מ לב(2) 490 נקבע, כי:

 "החלטתו של ראש ההוצאה-לפועל בדבר חלוקת התשלום לשיעורים איננה חלוטה מבחינת כוחו וסמכותו של ראש ההוצאה-לפועל, כי הוא רשאי לחזור ולתת דעתו לענין, בהסתמך על חקירה נוספת ולשנות את החלטתו לענין שיעורי התשלומים".

עם זאת, סמכות זו של הרשם מוגבלת שכן, אם מדובר בחוב פסוק שבית המשפט קבע את שיעורי התשלום שלו, רשאי רשם ההוצאה לפועל רק להפנות את בעלי הדין לבית המשפט משקבע את החוב הפסוק אם ראה הצדקה לכך. זאת בהתאם לסעיף 69 (ד) לחוק, אשר קובע כדלקמן:

"קבעו שיעורים בפסק הדין, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו".

הפניית הרשם לבית המשפט, איננה משימה פשוטה כשלעצמה, שכן החייב צריך לשכנע כי ללא פריסת החוב, הוא לא יוכל לקיים את עצמו בכבוד.

זאת ועוד, כאשר מדובר בתשלומי מזונות שהצטברו בשל אי פירעונם במועד, סמכותו של רשם ההוצאה לפועל הופכת למוגבלת מאוד מאחר ולפי לשון החוק, הרשם רשאי להפנות את בעלי הדין לבית המשפט רק מטעמים מיוחדים. זאת ניתן ללמוד מסעיף 69 (ה) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967, הקובע כהאי לישנא:

"הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על מזונות שנפסקו בשל תקופה שקדמה למתן פסק הדין או על תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי פרעון במועד, והכל מטעמים מיוחדים שיירשמו".

ברע"א 98/4905 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה(3) 360, פירש בית המשפט את הביטוי "טעמים מיוחדים שיירשמו" בהקשר לסעיף הנ"ל וקבע כי, על רשם ההוצאה לפועל להשתכנע כי ללא קביעת תשלומים לחוב העבר, לא יוכל החייב לקיים את עצמו.

כלומר, הלכה למעשה, חייב המבקש לפרוס את חוב מזונות העבר לתשלומים, יצטרך להוכיח פעמיים (באופן מצטבר) כי ישנה הצדקה לפריסה זו. בפעם הראשונה, יהיה זה מול רשם ההוצאה לפועל, ובפעם השנייה יהיה זה מול בית המשפט לענייני משפחה (במקרה ואכן בחר רשם ההוצאה לפועל להפנות את החייב לבית המשפט).

דוגמא אפשרית למקרה בו ניתן יהיה לעשות שימוש באפשרות של פריסת פירעון חוב מזונות העבר לשיעורין, ניתנה על ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים ער (י-ם) 874-03-15 א.ש.ל נ' ל.א (27.07.15)[ההדגשות שלנו מ.ב, י.ו]. השופט נמרוד פלקס קבע כי:

"כאשר חייב לא עבד תקופה מסוימת, וכפועל יוצא מכך לא היה באפשרותו לפרוע את דמי המזונות בהם חויב, אך לאחר מכן שב ומצא עבודה. דא עקא, שבתקופה בה לא התפרנס נצבר חוב, אותו אין בידי החייב לפרוע על אתר, אף כאשר חזר לעבוד. מקרה מעין זה אינו מצדיק ככלל הפחתת חיוב דמי המזונות לעתיד, שכן כאמור, יכולתו הכלכלית של החייב, לאחר שחזר להתפרנס, אינה שונה מזו שהייתה עת הושת עליו חיוב המזונות יחד עם זאת עדיין יש מקום ליתן מענה לאותה התקופה בה צבר חוב".

מכאן עולה כי, הוראת סעיף 69(ה) לחוק ההוצאה לפועל מאפשרת לחייב לפרוע את החוב שהצטבר בהתאם ליכולתו. מקום בו בית המשפט נעתר לבקשת החייב, ומורה על פריסת פירעון חובו לשיעורין, אין מקום להענישו, ולחייבו בריבית פיגורים, אף בגין התקופה בה הוא פורע את חובו, בהתאם לפסיקת בית המשפט.

לאחרונה, הוגשה הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 54), התשע"ז- 2017, שמטרתה העיקרית היא להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לפרוס חוב עבר במזונות לתשלומים, בהתאם ליכולתו של החייב. לפי הצעת החוק, צו התשלומים יינתן לחייב לאחר שיגיש בקשה מנומקת, הנתמכת במסמכים, לאחר חתימה על כתב לוויתור סודיות וביצוע חקירת יכולת. תנאי מהותי לקיום הצו הוא עמידה בתשלומי המזונות השוטפים של החייב.

לסיכום, חייבים רבים אינם מצליחים לשלם את תשלומי הפיגורים שהתווספו לתיק, ומשכך אינם מצליחים לקבל הגנות בדמות ביטול עיקולים והליכים בעניינם. הסדרת הנושא בחקיקה, תקל על חייבים אלו במידה רבה, אך אין ידוע מתי הצעת החוק תתקבל.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לעו"ד מתתיהו ברוכים, באחד מהאמצעים הבאים: 

טלפון: 03-6819589                                          

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.