הכותבים: עו"ד מתתיהו ברוכים ומר יעקב וילנסקי, קדם מתמחה

מפירמת: "מתתיהו ברוכים, משרד עורכי דין"

חיסיון עורך דין לקוח, הינו חיסיון מוחלט, גורף וחשוב מאין כמותו כאשר נכתב רבות, אודות הצורך החשוב להגן על חיסיון זה בגאון [מידע נוסף בעניין זה ראו רע"א 3694/06 פרחיה חביב נ' הלה הנדסה ואדריכלות בע"מ (פורסם בנבו); וכן בע"א 327/68 שמחה בונים זינגר נ' ג'ון אדרד ביינון, ואח', כב (2) 602)

אמנם בפועל ולאור מגמת הפסיקה מהתקופה האחרונה שבהליכי פשיטת רגל, נראה שנסוג חיסיון זה מפני הליכי פשיטת רגל ובפסיקות של בתי משפט, הוסר החיסיון באופן שבו בית המשפט מתיר לבעלי התפקיד לקבל לידיו את הסכם שכר הטרחה, קבלות, חשבוניות ואסמכתאות לתשלום.

כבר עתה יאמר, כ י לדעתנו מדובר בפסיקה אשר פוגעת בחייב. כפי שנדון בהרחבה, קביעות ע"י בתי המשפט לפיהן חייב משלם שכר הטרחה רב מדי לעורך דינו, הינן קביעות קשות שפוגעות בזכויות היסוד של החייב.

לאחרונה, נדרש בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק פש"ר (ת"א) 55506-06-17 גיורא רובננקו המנהל המיוחד נ' איינורה ירייב (01.03.18) (להלן: "עניין רובננקו") לשאלה שבכותרת וקבע כך [ההדגשות שלנו-מ.ב, י.ו]:

"חובת הגילוי של חייב- במיוחד כשהוא יזם את ההליך-היא מהותית, יסודית ורחבה. במקרה דנן, לא רק שהחייבת ויתרה על סודיות ביחס לכלל נכסיה עם כניסתה להליך, לא חל חיסיון עורך דין לקוח על הסכם שכר הטרחה והחשבוניות ולכן היא מחוייבת להמציאם למבקש"

מדובר במקרה שבו ניתן צו כינוס נכסים לבקשתה של חייבת, הוטל עליה תשלום צו תשלומים חודשי בסך של 150 ₪ ומונה מנהל מיוחד לנכסיה. המנהל המיוחד שמונה בתיק, הגיש בקשה לקבל העתק מהסכם שכ"ט שחתמה החייבת מול עורך דינה, וכן ביקש לידיו את זהות הגורם המשלם ופירוט אודות אופן התשלום.

המנהל המיוחד עתר על מנת לקבל צו מבית המשפט בטענה כי החייבת ויתרה על סודיות עם כניסתה להליך ולכן עליה למסור את המידע. עורך דינה של החייבת התנגד וטען, כי תשלומי שכר הטרחה משולמים על ידי צד שלישי וכי הסכם שכר הטרחה חוסה תחת חיסיון עורך דין־לקוח. לדבריו, מסירת המידע מהווה עבירה אתית ומנוגדת לעמדת ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.

כב' השופט נפתלי שילה ציין בהחלטתו כי החייבת ביקשה צו כינוס וחתמה על כתב ויתור סודיות, ולכן עליה למסור מידע הנוגע להכנסותיה ולהוצאותיה למנהל המיוחד.

בית המשפט קיבל את טענת המנהל המיוחד וציין בהחלטתו כי "ככל שמדובר בתשלום של שכר טרחה אשר אינו פרופורציונלי להכנסתו וליכולתו הכלכלית והדבר פוגע בתשלום החודשי לנושים, על בעל התפקיד להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט ו"אין מן הנמנע שבית המשפט יגביל את הסכום שהוא יכול לשלם לעורך דינו בתקופת ההליך".

ביהמ"ש סיכם זאת בכך ש"כשם שמי שנמצא בהליך פשיטת רגל צריך לנהוג בצניעות בכל הקשור להוצאות מחיה, כך הוא חייב לנהוג בצניעות ובסבירות אף ביחס לעלות ייצוגו המשפטי".

עניין רובננקו מסתמך למעשה על החלטתו של בית המשפט העליון שנקבעה בע"א 15/751 יצחק אברג'יל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.6.15), שם נקבע כך [ההדגשות שלנו-מ.ב, י.ו]:

"אינני סבור, כי סכום שכר הטרחה ששולם לעורך הדין או חשבוניות המס גופן, שנמסרו על ידי עורך הדין ללקוחו בעקבות תשלום שכר הטרחה, נמנים על אחד מבין השירותים המפורטים בחוק לשכת עורכי הדין, או על שירותים בעלי צביון דומה. לפיכך, ומהבחינה הלשונית, ספק רב בעיניי, אם רכיבים אלו נוגעים ל"שירות המקצועי" שמעניק עורך הדין ללקוחו, ועל אחת כמה וכמה שרכיבים אלו אינם בעלי "קשר ענייני" לשירות זה".

יחד עם זאת, ראוי לציין כי השופט שהם מעיר כי במקרים חריגים ביותר, מקום בו עורך הדין עשוי לשכנע את בית המשפט, הדן בטענת החיסיון, כי שכר הטרחה או פרטי חשבונית המס, משקפים, כשלעצמם, את פרטי התקשורת המקצועית בינו לבין לקוחו, ניתן יהיה לחרוג מן הכלל ולהורות, באותן נסיבות, על חיסיון המידע או המסמך הרלוונטי.

כב' השופט סולברג מביא חיזוק לדבריו של כב' השופט שהם מפסק הדין שניתן בבג"ץ 447/72 ד"ר ברנרדו ישמחוביץ נ' אהרון ברוך, פקיד שומה לחקירות, תל-אביב והמרכז, כז (2) 253, שם דובר על רופא העוסק בבעיות פוריות שנחשד בעבירות מס וכאשר נתפסו כרטסות רפואיות שלו עם שמות הלקוחות טען לחיסיון סודיות רפואית, בית המשפט שם דחה את טענת החיסיון של הרופא בקובעו כי אין לקבל את הטענה שהחולה שילם את עלות הטיפול "בחדרי חדרים" כחלק מניסיון לשמור על סודו הרפואי, אלא ודאי ראה בזה רק את "סודו הפיסיקאלי" של הרופא.

השופט סולברג מקיש בין רופא לעורך הדין ומסיק כי גם בענייננו אין לקבל טענת חיסיון על זהות המשלם, כמה שולם ואיך שולם. אולם, לדעתנו כאשר עסקינן בעבירות מס, ה"סוד הפיסיקאלי" המוסתר מפני רשויות התביעה אינו סודו של עורך הדין, אלא סודו של הלקוח, וכאשר מבוצע התשלום לעורך הדין, זה אינו נעשה על מנת להגן על אינטרס של עורך הדין, אלא שמירה על האינטרס של הלקוח.

יוער, כי בית המשפט העליון בפרשת ישמחוביץ התייחס לשכר בלבד ונראה שביהמ"ש המחוזי בעניין רובננקו הרחיב את פרשת ישמחוביץ ואף ניתן לומר פירש את פסק הדין בצורה נרחבת, במובן זה, שהיה על החייב להמציא לא רק את הסכם שכר הטרחה, אלא גם קבלות וחשבוניות שהתקבלו.

ביום 1.12.14, הוגשה שאילתא (מס' ההחלטה: את 73/14) ללשכת עורכי הדין בהקשרנו זה והוחלט כי הסכם שכר הטרחה והמסמכים הנלווים לו כדוגמת חשבונות עסקה, קבלות, וחשבוניות מס הינם חסויים, ועל עורך הדין המתבקש לחשוף אותם לפעול בהתאם ולכבד את החיסיון. יחד עם זאת, הואיל והחיסיון הינו של הלקוח, ולא של עורך הדין, הרי ככל שהחיסיון הוסר כדין, החשש מפני חשיפת הנתונים הכספיים של המשרד אינו מהווה עילה להימנע ממסירת המידע.

מחד גיסא, תשובת לשכת עורכי הדין התבססה על הנמקה, לפיה הסכם שכר הטרחה מצוי בלב ליבו של הייעוץ המשפטי, והוא מהווה חלק מתוצר העבודה של עורך הדין, אשר אמור להיות סודי, ושמור לידיעתם הבלעדית של עורך הדין ולקוחו. מאידך גיסא, מעבר לסכומים עצמם, אשר יש בהם כדי לשקף יכולות כספיות, יכולים להיות בהסכם ובהוראותיו קצה חוט למידע אחר, כדוגמת זהות מממן שכר הטרחה, אשר ייתכן ואינו בעניין להיחשף, מידע וצפי של הצדדים להסכם לגבי הליכים שונים, הערכת הצדדים אודות סיכויי הצלחה וכדומה.

לדעתנו, מן הראוי היה לצרף את לשכת עורכי הדין כצד בעניין רובננקו, לצורך קבלת עמדתה, אשר מתוקף תפקידה מייצגת את כלל לשכת עורכי הדין, ומהווה פריזמה גדולה יותר לצורך הדיון. תשובתה של הלשכה לשאילתא מאששת את מסקנתנו כי חשיפת הסכם שכר הטרחה תפגע בחיסיון שבין עורך דין ללקוח ובמסגרת זאת, בזכויותיו של החייב.

הסכם שכר הטרחה מהווה אחד מאבני היסוד בזכותו של החייב לשכור את שירותיו של עורך הדין, שכן תשלום שכר הטרחה נועד להבטחת השירות המשפטי הניתן ללקוח ותו לא. הצרת צעדיו של הלקוח, התערבות במימון שכרו של עורך הדין, גובהו ואופן תשלומו, לטעמנו חורגים ממתחם הסבירות ויכולים בהכרח להביא לפגיעה בזכות הייצוג של הלקוח, כאשר יש לזכור שבעל זכות החיסיון הוא הלקוח.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לעו"ד מתתיהו ברוכים, באחד מהאמצעים הבאים: 

טלפון: 03-6819589

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.